#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסור לעשות סוכה 1) תחת סוכה 2) מביתו 3) מאילן?	"1) כתיב בסכת תשבו חסר וא&quot;ו, משמע קירוי אחד (גמ&#x27; סוכה ט&#x27; ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וזהו דוקא בריחוק י&#x27; טפחים אבל בתחת בית או אילן פסול במעט (ביה&quot;ל ד&quot;ה בכל) 2) סוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה (רש&quot;י סוכה י&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 3) מפני שהוא מחובר (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל שלג על הסכך?	"כתב הגנת ורדים (או&quot;ח כלל ד&#x27; סי&#x27; ז&#x27;) דכשרה דשלג אינו חוצץ בפני הטומאה ולא חשיב מידי (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;), ועוד ביאר הבכורי יעקב (ס&quot;ק ז&#x27;) שאינו דבר המתקיים דחם השמש ונמס, אכן הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;) הקשה דגם זרעים מחוברים אינם מקבלים טומאה, אלא מציע דשלג הוי גידולי קרקע ואינו מקבל טומאה אבל דחה גם סברא זו והעלה דבעת שהשלג רבה על הסכך לא יברך לישב בסוכה, ולמעשה הכריע הקובץ הלכות (פ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ג) דיכול לברך לישב בסוכה {ועי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; שס&quot;ג אם שלג וקרח מבטל לחי, ולפי הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א אינו מבטלו אלא אם נשארים שם רוב השנה}"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסוכה תחת האילן, מה הדין אם האילן צלתה מרובה מחמתה?	"פסול בכל אופן, ולא מהני אפי&#x27; אם חבטן וסכך מרובה עליו ואינו ניכר אפ&quot;ה פסול היא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) כדמבואר מגמ&#x27; דחבטן לא מהני אלא בחמתה מרובה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האילן חמתה מרובה, והסוכה צלתה מרובה 1) בלא האילן 2) עם האילן?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-26904d50c8b54dfeac4cae4a7d530c6132c0eda3.jpg"">"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק אם קדמה האילן או קדמה הסוכה?	"יש שיטת ר&quot;ת וגאונים (ע&quot;פ המהרש&quot;א) דס&quot;ל דאם קדמה הסוכה להאילן כשרה אע&quot;פ שהאילן צלתה מרובה (מוזכר בב&quot;י), אבל הטור ושו&quot;ע פסקו כשאר ראשונים דליכא חילוק ופסול בכל אופן, והקשו האחרונים סתירה בטור דבאילן פסק דפסול אפי&#x27; קדמה הסוכה ואילו בסדין מקיל אם קדמה הסוכה, ותי&#x27; הב&quot;ח דסדין שאני שהוא לנוי, ואחיו של המהרש&quot;א תי&#x27; דסדין שאני שהוא קרוב להסכך משא&quot;כ האילן שהוא רחוק פסול משום סוכה תחת סוכה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27; - ח&#x27;), ועוד כתב הערוה&quot;ש דאפי&#x27; לדעת ר&quot;ת לא מהני אלא סוכה שקדמה לאילן וכדומה אבל אם סוכה קדמה לגג הבית פסול משום סוכה שתחת הבית, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אינו אסור לחבטן מפני אין מבטלין איסור לכתחילה?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם המרדכי כיון שמבטלן קודם יו&quot;ט [ולפי&quot;ז אסור בחוה&quot;מ, ולמעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) מקיל בחוה&quot;מ מפני שאר התירוצים]&lt;br&gt;2) עוד תי&#x27; המג&quot;א בשם המרדכי דהאיסור הוא דוקא כשנהנה והכא מצות לאו ליהנות ניתנו&lt;br&gt;3) עוד תי&#x27; המג&quot;א בשם הר&quot;ן דאין כאן ביטול דאפי&#x27; כשהן ניכרים ליכא איסור בפלגא, וכעין זה בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;)&lt;br&gt;4) הלבוש תי&#x27; דטעם שאין מבטלין איסור לכתחילה הוי שמא יבא להתיר כל האיסור והכא לא שייך הך גזירה כיון דלמצוה קמכוין לא יעשה המצוה בעבירה [ותמה עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי מצינו גם במצוה יש גזירה כגון גזירת תקרה]&lt;br&gt;5) הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) תי&#x27; דליכא איסור לעשות סוכה פסולה רק היושב בה אינו יוצא ידי חובתו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חבטן 1) עירוב או השפלה 2) קציצה?	"1) החמד משה ס&quot;ל דיש בזה מח&#x27; ראשונים, רש&quot;י ותוס&#x27; ס&quot;ל דהוי ערבן אבל המרדכי ור&quot;ש מקוצי ס&quot;ל דהוי השפלה, וקיי&quot;ל כרש&quot;י ותוס&#x27; דצריך דוקא עירבן [אלא דרש&quot;י ותוס&#x27; לשיטתם ס&quot;ל כדעה ראשונה וממילא אם סכך כשר צלתה מרובה ליכא איסור במעט סכך פסול על גבן, אבל לפי הדעה שניה יהא אסור], והרמ&quot;א ס&quot;ל דליכא מח&#x27; ראשונים ולכו&quot;ע עירבן מהני וגם סכך כשר ע&quot;ג סכך פסול מהני ולא סכך פסול ע&quot;ג סכך כשר, ותמה עליו החמד משה מהי&quot;ת לחלק בין סכך כשר ע&quot;ג סכך פסול לסכך פסול ע&quot;ג סכך כשר, והביה&quot;ל (ד&quot;ה מקרי) משמע דפסק כהחמד משה דהמאמר מרדכי נמי ס&quot;ל כוותיה, ונמצאת דצריך עירבן ממש [אלא דלפי דעה ראשונה מהני בסכך כשר ע&quot;ג סכך פסול], אבל בשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) סותם להקל כהרמ&quot;א {וצ&quot;ע קצת} 2) רוב ראשונים ס&quot;ל דא&quot;צ קציצה, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דצריך קציצה ואפ&quot;ה מהני חבטן לבטלה כשאינו רוצה לנענע אותם [וביאר הקה&quot;י דלגבי הפסול תעשה ולא מן העשוי סגי לקיים עשייה ברובו אבל לגבי שאר סכך פסול לא מהני ביטול ברוב כל זמן שצריך הסכך פסול להצטרף לשיעור סוכה], והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה צריך) דלכתחילה נכון לחוש לדעת הרמב&quot;ם וכמ&quot;ש הב&quot;ח וכן הוא דעת הר&quot;ח, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסוכה אינו ממש תחת האילן?	אע&quot;פ שמגיע צל האילן על הסוכה מ&quot;מ כשרה היא כיון שאינה תחת האילן (ביכורי יעקב, ביה&quot;ל ד&quot;ה תחת)	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסכך פסול מונח אצל הסכך כשר?	"סגי להיות מחצה על מחצה אלא שקשה לצמצם (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), וזהו כשכל אחד ניכר בפנ&quot;ע אבל כשהם מעורבין בטלה לה החשיבות של המתיר וצריך רוב כשר (ר&quot;ן, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קצץ האילן?	"קיי&quot;ל דקציצה לא הוי מעשה ועדיין צריך לעשות נענוע לשם צל (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {וכפשוטו הקציצה לאו כלום היא, אבל ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) משמע דהוי עשייה במקצת, וא&quot;כ הקציצה ג&quot;כ צריכה להיות לשם צל, וצ&quot;ע}"	סימן תרכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין נענוע?	"הגר&quot;ז (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; כ&#x27;) כתב דסגי להגביהו מעט, וכן נקט האז נדברו (חי&quot;ג ס&quot;ס ל&quot;ח) מדינא אלא דכיון דאין מקור ברור יש להחמיר להגביהו ג&#x27; טפחים [והב&quot;ח (סי&#x27; תרכ&quot;ט) הביא מח&#x27; ראשונים אם סגי להגביהם או צריך להזיזם למקום אחר והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרכ&quot;ט ס&quot;ק מ&quot;ד) כתב להזיזם למקום אחר, אכן המאמר מרדכי (שם) חולק על הב&quot;ח וס&quot;ל דליכא מח&#x27; ראשונים ולכו&quot;ע סגי להגביהם מעט ובזה מתיישב הסתירה במ&quot;ב (מ&quot;ב עו&quot;ה סי&#x27; תרכ&quot;ט הע&#x27; קכ&quot;ג)]"	סימן תרכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תחב יחור של אילן 1) ולא השריש 2) והשריש?	"1) אם תחבו לשם צל כשר, ואם תחבו שלא לשם צל אפי&#x27; אם מכוין לשם צל בסוכות פסול דהוי תעשה ולא מן העשוי (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) הוי סכך פסול משום מחובר (פמ&quot;ג שם, מ&quot;ב שם)"	סימן תרכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה סוכה תחת הבית ואח&quot;כ הסירו?	"הב&quot;י הביא מצאתי כתוב שהוא פסול משום תעשה ולא מן העשוי, וכ&quot;כ הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הב&quot;ח, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דלא שייך תעשה ולא מן העשוי כשפסול אינו בגוף הסכך וכמ&quot;ש בסוכה למעלה מעשרים אמה, וכן פסק הרמ&quot;א [וכן הביא הב&quot;י בשם רבינו אלחנן], ולפי&quot;ז יש להקל אפי&#x27; כשעושה הסוכה תחת השלא&quot;ק (לקמן סעי&#x27; ג&#x27;), ואפי&#x27; להמחמירים בשלא&quot;ק הכא יש עוד סברות להקל, א&#x27; הב&quot;י הביא מארחות חיים דהסרת הרעפים גופה הוי המעשה, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;), ב&#x27; המאמר מרדכי כתב דהכא עושה סוכה גמורה משא&quot;כ תחת השלא&quot;ק אינו עושה סוכה גמורה {וצ&quot;ב קצת המציאות}, ובעיקר קיי&quot;ל כסברת המג&quot;א דכאן מותר מפני שהסרת הרעפים הוי מעשה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) "	סימן תרכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סוכה תחת הלאטי&quot;ש [עצים דקים שמניחין עליהם הרעפים]?	"הטור הביא רבינו יחיאל דהיה חושש לשתי סככות ולפיכך החמיר שהסכך יגיע עד הלאטי&quot;ש כדי שיהיה סכך אחד [לפי הב&quot;י אפי&#x27; בניכרים, ולפי הב&quot;ח דוקא כשאינם ניכרים, ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) כל זמן דליכא ד&#x27; טפחים בין העצי לאטי&quot;ש הוי כשתי סככות ואינו כשר אלא אם הלאטי&quot;ש הוא למעלה מאויר שבין הסכך כשר, ולא קיי&quot;ל כהט&quot;ז (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27; בשם פנים מאירות, ביה&quot;ל ד&quot;ה או, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)], אכן הטור חולק על רבינו יחיאל וס&quot;ל דליכא חשש כלל דאפי&#x27; אם ממעט כל הסכך שתחת הלאטי&quot;ש נשארים צלתה מרובה מסכך כשר וממילא כשר אפי&#x27; לדעה שניה דלעיל, ועוד הביא הטור סברת הבעל העיטור דמעשה הסרת הרעפים מכשיר הלאטי&quot;ש להיות סכך כשר כמ&quot;ש בפקפק דזה מתקן הנסרים הנשארים (ב&quot;ח, מהרל&quot;ח) [ולפי&quot;ז דוקא אם באמת הסיר הרעפים ולא כשהיה בנוי מתחילה בלא רעפים]. להלכה, השו&quot;ע כתב דכשר ונחלקו האחרונים אי ס&quot;ל כהטור או כבעל העיטור, המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) פי&#x27; דהמחבר ס&quot;ל כבעל העיטור וממילא מותר לישב תחת הלאטי&quot;ש ודוקא כשעשה מעשה הסרת הרעפים, והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) פי&#x27; דהמחבר ס&quot;ל כהטור דאפי&#x27; לאחר שפוסל הסכך שתחת הלאטי&quot;ש עדיין איכא צלתה מרובה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) {וצ&quot;ב למה כתב מח&#x27; זו גם במ&quot;ב גם בשעה&quot;צ} [ואע&quot;פ דמבואר לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) דיש מקום להחמיר בסכך פסול בין ג&#x27; וד&#x27; טפחים הכא בלאטי&quot;ש יש כמה צירופים להקל וא&quot;צ להקפיד אלא כשהוא רחב ד&#x27; טפחים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)], ויש עוד שיטת הב&quot;ח דס&quot;ל דאם ליכא ג&#x27; טפחים בין העצי לאטי&quot;ש אמרינן לבוד לחומרא, והבכורי יעקב (ס&quot;ק ח&#x27;) חושש להב&quot;ח וכמ&quot;ש המג&quot;א לעיל (סי&#x27; תק&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) דרק בטומאה לא אמרינן לבוד להחמיר משא&quot;כ בשאר דברים אמרינן לבוד להחמיר, וכן החמיר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) אינו חושש להב&quot;ח כלל, ועי&#x27; בעמק התשובה (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ו) דהביא כמה פקפוקים על הב&quot;ח."	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה תחת חבלי כביסה?	"המנח&quot;י (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ו) מחמיר אם הם בתוך ג&#x27; טפחים דאמרינן לבוד להחמיר, וצ&quot;ע מס&quot;ס תרל&quot;ב דמשמע דלא אמרינן לבוד להחמיר היכא דליכא ד&#x27; טפחים של סכך פסול סך הכל, ועל כן כתב הקובץ הלכות (פ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ב הע&#x27; ט&quot;ז) דיש להקל בחבלי כביסה כל זמן דליכא ד&#x27; טפחים סך הכל [וכ&quot;כ מקראי קודש (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ב)], ורשז&quot;א (מנחת שלמה סי&#x27; צ&quot;א אות י&quot;ט) מקיל מטעם אחר ע&quot;פ הריטב&quot;א (עירובין י&#x27; ע&quot;ב) דדבר העומד להיות פתוח לעולם ונעשה לכך אין אומרין בו לבוד, והחוט שני כתב עוד סברא להקל דדוקא בלאטי&quot;ש מחמירין שהם מחוברים וקשורים זה לזה"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש סכך כשר בין הג&#x27; טפחים אויר שבין הסכך פסול?"	"הב&quot;ח מחמיר אפי&#x27; בכי האי גוונא, אבל בזה כתבו המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ושאר האחרונים דפשוט דלא אמרינן לבוד וכמ&quot;ש בשפודין, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבכה (net) למנוע יתושים ודבורים?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) ושע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) מקילין, אבל לכאורה לפי הב&quot;ח תלוי במהלכים הנ&quot;ל אם צריך לחוש בשבכה דהסכך לא נכנס לתוך הנקבים, דלפי המנח&quot;י בודאי צריך לחוש, ולפי מהלך של הקובץ הלכות ג&quot;כ צריך להחמיר דסך הכל יש ד&#x27; טפחים, וגם לפי החוט שני יש להחמיר, אבל לפי רשז&quot;א יש מקום להקל ע&quot;פ הריטב&quot;א. ואם מערב השבכה בתוך הסכך יש מקום להקל משום חבטן אבל זה תלוי במח&#x27; אם צריך להיות אינו ניכר, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סעי&#x27; א&#x27;)  {ונראה דבשעת הדחק יש מקום להקל דכל שיטת הב&quot;ח הוי חומרא בעלמא}"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה הסוכה תחת השלא&quot;ק?	"הרמ&quot;א מקיל ה&quot;נ דאינו פסול בגוף הסכך ולא הוי תעשה ולא מן העשוי, אבל הב&quot;ח ושאר אחרונים מחמירים, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהכא ליכא מעשה הסרת רעפים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל עוד סברא ממאמר מרדכי], ובדיעבד אם עשה הסוכה תחת השלא&quot;ק צריך לנענע כל עץ לבדו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ואם שכח לנענע קודם יו&quot;ט יכול לישב ולברך עליו בסוכות דמעיקר הדין קיי&quot;ל דכשרה (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה סכך ע&quot;ג התקרה ואח&quot;כ הסיר התקרה?	"בזה אפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דפסול דלא היה שם סוכה על הסכך כלל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט), ולפי הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) כשר אם יש גובה י&#x27; טפחים בין הסכך ותקרה ולפי הבכורי יעקב כשר בגובה טפח וכמ&quot;ש בגדיש (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח ולסגור השלא&quot;ק ביו&quot;ט 1) משום איסור בונה וסותר 2) משום תעשה ולא מן העשוי?	"1) כיון שיש צירים הוי כמו דלת וליכא איסור בנין וסתירה (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) 2) כיון שנעשה מתחילה בהכשר הוי כפירס עליה סדין דכשר אחר שנוטלה ממנה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשלא&quot;ק 1) שאין לה צירים 2) שקבועים במסמרים?	"1) הוי אהל עראי ומותר ע&quot;י עכו&quot;ם דהוי שבות דשבות במקום מצוה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) 2) הפמ&quot;ג (שם) מסתפק אם יכול להקל ע&quot;י עכו&quot;ם, והבכורי יעקב מצדד דיכול לסמוך על הבעל העיטור (מובא ברמ&quot;א לעיל סי&#x27; רע&quot;ו), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) משמע דאינו מקיל אלא בבין השמשות"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לעכו&quot;ם לסכך סוכתו בסוכות?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) מסתפק גם בזה, אבל הבכורי יעקב מקיל דזה אינו איסור דאורייתא {אבל הפמ&quot;ג לשיטתו (סי&#x27; שט&quot;ו א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם עשיית סכך לשמונה ימים נחשב כאהל קבע ואסור מדאורייתא}, ולמעשה ממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) משמע דחושש לחומרא ואינו מקיל אלא בבין השמשות, אכן המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מקיל ע&quot;י עכו&quot;ם בסכך שנפלו ברוח, ותי&#x27; החוט שני דהכא פשע ולא סיכך מבעוד יום משא&quot;כ לקמן כשרוח הפילה, ובספר מלכים אומניך הביא סמך לחילוק זה מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; של&quot;א סעי&#x27; ו&#x27;) דאינו יכול לסמוך על הבעל העיטור אם פשע מאתמול"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישראל עבר ובנה סוכה ביו&quot;ט?	"אסור לישב בה (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ט אות ה&#x27;, שבט הלוי ח&quot;ג סי&#x27; ע&quot;ו)"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעה שהשלא&quot;ק סגור?	"כתב הרמ&quot;א דאז הסוכה פסולה והוי כאילו יושב בתוך הבית (גר&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דאפי&#x27; לר&quot;ת דס&quot;ל דאם קדמה הסוכה כשר אפי&#x27; בסכך פסול דצלתה מרובה מודה כאן דפסולה מחמת גזה&quot;כ בסוכות תשבו ולא בבית של כל ימות השנה ואין זה דומה לסכך פסול ע&quot;ג סכך כשר, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן ס&quot;ס תרכ&quot;ט"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליזהר שהשלא&quot;ק יהיה פתוח בתחילת יו&quot;ט?	"יש ענין לדקדק בזה כדי שתהיה הסוכה כשרה בשעת חלות הקדושה (מטה אפרים סעי&#x27; כ&quot;ט, קיצור שו&quot;ע סי&#x27; קל&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן תרכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי מזוזה 1) בסוכה 2) בחדר לפני הסוכה 3) בסוכה לפני החדר?	"1) פטור ממזוזה דלא הוי קבע, ואפי&#x27; אם הכותלים נשארים כל השנה ורק פתח הגג לסוכות (פמ&quot;ג סי&#x27; תרמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [וזהו נמי שיטת רע&quot;א (ח&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ד), אבל שו&quot;ת ארבעה טורי אבן ס&quot;ל דכיון דהוי חדר לכל השנה לא יצאה מידי חיוב מזוזה בחג (שע&quot;ת ס&quot;ק ז&#x27;, פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ג, ערוה&quot;ש יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ו סעי&#x27; כ&quot;ז)], והנה הפר&quot;ח ס&quot;ל דפסול משום תעשה ולא מן העשוי וצריך לחזור ולקובעה בברכה, אבל הארבעה טורי אבן מקיל מפני שתחילתו היתה בהכשר וכמ&quot;ש בשלאק [וזהו מלבד הסברא דבעצם הוא עדיין מחויב במזוזה], ויש עוד סברא להקל מהאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; מ&#x27; אות ה&#x27;) דאע&quot;פ דליכא חיוב מזוזה בסוכות מ&quot;מ עדיין יש קיום מצוה לקבוע עליו מזוזה וכמ&quot;ש ששוכר ראשון צריך להניח המזוזה שם לשוכר שני ולא אמרינן דבינתיים הוי תעשה ולא מן העשוי, ולמעשה השע&quot;ת מסיים דהרוצה להחמיר כהפר&quot;ח יחזור ויקבענה בלא ברכה אבל כתב החוט שני דנוהגין להקל לגמרי 2) צריך מזוזה בין החדר לסוכה מפני החדר (פמ&quot;ג שם, מ&quot;ב שם) {וכפשוטו לצד ימין כשנכנס לחדר, אמנם אם א&quot;א ליכנס לתוך החדר מבחוץ יש להניחו בצד ימין כשיוצא מחדר} 3) צריך מזוזה מרה&quot;ר לסוכה משום בית שער (פמ&quot;ג שם, מ&quot;ב שם), ואם גם המחיצות אינם שם כל השנה כתב השבט הלוי (ח&quot;ב סי&#x27; קנ&quot;ו בגליון) דלפי רש&quot;י עדיין מחויב מחמת הבית אבל לפי הרמב&quot;ם פטור, וכעין זה בשלמת חיים (סי&#x27; שפ&quot;ז דפו&quot;י) {אבל פשטות המ&quot;ב משמע דבכל אופן צריכה מזוזה, אבל נוהגין להקל}"	סימן תרכו סעיף ג		
